רשות המסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC), הרגולטור הפדרלי האמריקאי של שווקי הנגזרים וחוזי האירועים, הודיעה לזירות המסחר שקטגוריה שלמה של חוזי תחזיות נחשבת מעתה חשופה למניפולציה, ותידרש לעבור רף גבוה בהרבה כדי להירשם למסחר. בהנחיית הסגל מספר 26-27, שפורסמה ב-22 בספטמבר 2026, קבע אגף פיקוח השוק של הרשות (היחידה שבוחנת ומאשרת רישום מוצרים חדשים) שהסגל "עשוי לראות בשווקי אזכור כחשופים מטבעם למניפולציה, ובהתאם לצפות להוכחה מוגברת" לפני שחוזים כאלה יגיעו למסחר.
ההנחיה אינה אוסרת על החוזים. היא מעבירה את נטל ההוכחה אל הזירות עצמן, ביניהן קלשי ופולימרקט, שיצטרכו להראות עוד לפני פתיחת השוק שחוזה על השאלה אם אדם מסוים יגיד מילה מסוימת או יופיע באירוע אינו ניתן למניפולציה. ההנחיה פורסמה יומיים אחרי שה-CFTC סגרה שני תיקי אכיפה שממחישים בדיוק כיצד שווקים כאלה עלולים להיסחר במרמה: מפעיל טלפרומפטר בבית הלבן שסחר על בסיס הנאומים שהוא עצמו הקליד, וחבר קונגרס לשעבר שסחר על השאלה אם הוא עצמו יגיע לאירוע.
מהו "שוק אזכור"
שוק אזכור הוא חוזה אירוע שהכרעתו תלויה בהתנהגות של אדם יחיד ומזוהה: אם נשיא ישתמש במילה מסוימת בנאום, אם דמות ציבורית תגיע לטקס, אם שני אנשים ילחצו ידיים או יצטלמו יחד. המשיכה ברורה. אלה החוזים שהופכים את נאום מצב האומה (הנאום השנתי של נשיא ארה"ב בפני הקונגרס) או ביקור ממלכתי לאירוע חי שאפשר לסחור בו, והם מהשווקים הנצפים ביותר בזירות האלה.
הם גם שונים במבנה שלהם, כך טוענת עכשיו ה-CFTC, משוק על תוצאות בחירות או על נתון אינפלציה. בבחירות משתתפים מיליוני מצביעים עצמאיים; שוק אזכור נשען לא פעם על בחירה של אדם אחד, ולעיתים על בחירה של מי שרואים את התוצאה מתקרבת לפני כולם. זו החולשה שסביבה נבנתה ההנחיה.
ההוכחה המוגברת, ולמה היא צורבת
ההנחיה נשענת על עקרון היסוד השלישי של זירת המסחר המורשית (Core Principle 3), הכלל הוותיק שלפיו חוזה נסחר אסור שיהיה חשוף בקלות למניפולציה. רוב חוזי האירועים החדשים מגיעים למסחר דרך רישום עצמי לפי כללי Part 40 של הרשות: הזירה מגישה את החוזה, מאשרת שהוא עומד בעקרונות היסוד, ויכולה לרשום אותו במהירות אלא אם הרגולטור מתנגד. המסלול המהיר הזה הוא שאיפשר לזירות התחזיות להשיק מאות שווקים בקצב גבוה.
הנחיית הסגל 26-27 מהדקת את המסלול הזה עבור קטגוריה אחת. בכך שהיא מגדירה שווקי אזכור כחשופים "מטבעם" למניפולציה, הסגל מזיז את נקודת הפתיחה: במקום שחוזה ייחשב תקין עד שיוכח אחרת, הזירה נדרשת להוכחה אקטיבית ומוגברת ששוק האזכור המסוים הזה בטוח, עוד לפני הרישום. חזקה ניתנת לסתירה, כך שהדלת לא נסגרה, אבל הנטל עבר עכשיו אל הזירה, והגשה דלה של רישום עצמי צפויה הרבה יותר לעורר התנגדות.
מפעיל הטלפרומפטר שסחר על התסריט
ההמחשה הברורה ביותר לסיכון נמצאת בהסדר שה-CFTC הוציאה נגד גבריאל פרס, שהועסק כמפעיל טלפרומפטר בבית הלבן בערך בין דצמבר 2025 לפברואר 2026. בתפקידו ראה פרס את נאומי הנשיא לפני שנישאו, כלומר ידע אילו מילים עומדות להיאמר. הוא סחר בחוזים על מילים בנאומי הנשיא על בסיס אותו מידע מוקדם.
ה-CFTC חייבה את פרס לשלם 172,000 דולר: השבת רווחים בסך 107,539.02 דולר, הרווח שהרשות ייחסה לעסקאות, בתוספת קנס אזרחי של 65,000 דולר שהופחת בזכות שיתוף הפעולה שלו. הוא גם קיבל על עצמו איסור מסחר לשלוש שנים. זו הגרסה מהספר של מה שההנחיה מכנה בעיית "האדם השולט": כשמי שקובע את התוצאה, או מי שרואה אותה ראשון, נמצא בתוך השוק, ספר הפקודות הציבורי נסחר מול מידע שאין לו גישה אליו.
חבר הקונגרס שסחר על הכיסא של עצמו
התיק השני הופך את אותה בעיה על פניה. ה-CFTC חייבה את ג'ורג' סנטוס, חבר בית הנבחרים האמריקאי לשעבר ממדינת ניו יורק, לשלם כ-35,000 דולר ולקבל איסור מסחר לשלוש שנים וצו הפסקה, בגין מסחר מניפולטיבי בחוזה ב-קלשי ששאל מי יגיע לנאום מצב האומה של 2026. סנטוס סחר בשוק על הופעתו שלו.
בין 12 בפברואר ל-25 בפברואר 2026 החזיק פוזיציות "כן" על הופעתו, ואז יצא ברווח אחרי שהצהרותיו הפומביות הזיזו את המחיר. הקנס התחלק להשבת רווחים בסך 17,569.98 דולר וקנס אזרחי של 17,500 דולר. אם לפרס היה מידע פנים, לסנטוס היה משהו ישיר עוד יותר: שליטה. הוא סחר על עובדה שרק הוא יכול היה להכריע, והיה יכול להזיז את המחיר לאן שרצה לפני שמכר.
ארבע השאלות שזירה נדרשת עכשיו לענות עליהן
ההנחיה אינה משאירה את "ההוכחה המוגברת" מעורפלת. הסגל מפרט את הגורמים שזירה חייבת להתייחס אליהם כדי לסתור את החזקה, ויחד הם נקראים כרשימת בדיקה שנשאבה היישר משני התיקים. ראשית, חובותיו של האדם השולט: האם למי שיש לו כוח על התוצאה יש חובה שמגבילה את המסחר שלו? שנית, חשיפה ללחץ חיצוני: האם אפשר להפעיל על האדם לחץ, לשלם לו או לשכנע אותו לתוצאה מסוימת? שלישית, יכולת אימות: האם התוצאה שקופה ופתוחה לביקורת ציבורית, או שהיא תלויה בשיקול דעת אחד שנוי במחלוקת? רביעית, כללי המסחר והפיקוח של הזירה עצמה: האם הפלטפורמה מסוגלת בכלל לזהות פרס או סנטוס בזרם הפקודות שלה?
זירה שרוצה לרשום שוק על לחיצת יד או על מילה שנאמרה נדרשת עכשיו לענות על כל ארבעתם בהגשה שלה, ולא אחרי שרגולטור או עיתונאי תופסים את העסקה.
מה משתנה לזירות ולאנשים שסוחרים
לזירות כמו קלשי ופולימרקט המשמעות המעשית היא חיכוך במקום שבו לא היה. חוזי ההתנהגות האישית זולים להמצאה ופופולריים למסחר, והמסלול הישן של רישום עצמי איפשר להם להופיע כמעט על פי דרישה. העמדה החדשה אומרת שכל אחד מהם מגיע מעכשיו עם עלות ציות ועם סיכוי ממשי להתנגדות, מה שצפוי לדלל את השווקים החדשניים ביותר: התצלום, לחיצת היד, החוזה על מילה בודדת.
עבור הסוחרים, ההנחיה היא פחות הגבלה ויותר סימן לאילו שווקים מעולם לא היו קרב הוגן. בשוק אזכור, היתרון שייך לא פעם למי שקרוב ביותר למיקרופון או לדלת, והספר הציבורי חושף זאת רק אחרי שהפוזיציה נסגרה. פרס וסנטוס נתפסו כי העסקאות רשומות; ההנחיה היא הניסיון של ה-CFTC לעצור את הבא בתור עוד לפני שהחוזה נפתח.
מהלך בהידוק רחב יותר
ההנחיה על שווקי האזכור היא מהלך אחד ממאמץ רחב של ה-CFTC ב-2026 להכניס את שווקי התחזיות תחת פיקוח הדוק יותר, לצד הנחיות סגל נפרדות השנה בנושא רישום עצמי ובנושא תוכניות תמריצים. יחד הן מסמנות שינוי באופן שבו וושינגטון מתייחסת למוצר שגדל בשנתיים האחרונות מהר יותר מספר הכללים שלו.
המסר של הנחיית סגל 26-27 צר אך חד: החוזים המשעשעים ביותר שהזירות מציעות, אלה על מה שאדם מפורסם אחד יגיד או יעשה, הם בדיוק אלה שבהם מישהו בדרך כלל יודע את התשובה קודם. גבריאל פרס ראה את הנאום לפני שנישא; ג'ורג' סנטוס שלט בשאלה אם יגיע לנאום מצב האומה של 2026. ה-CFTC גבתה מהשניים יחד יותר מ-207,000 דולר, אבל היא כבר לא מוכנה לגלות את התרמית מניירת ההסדר בדיעבד. לפני ששוק האזכור הבא, על מילה בודדת או על לחיצת יד, נפתח למסחר, הזירה נדרשת עכשיו להוכיח שהאדם שנמצא במרכזו אינו יכול לסחור בשקט על התוצאה, וזו בדיוק הבדיקה שפרס וסנטוס הראו כמה קל היה להתחמק ממנה.
