הדבר המוזר בהתעשרות על מידע גנוב הוא עד כמה הסוחרים האלה חשפו את עצמם דווקא בזמן שניסו להסתתר. כל אחד מהם היה משוכנע שכינוי בדוי הוא מסכה. אבל בשוק תחזיות, שבו כל פעולה נחקקת אל בלוקצ'יין שכל העולם יכול לקרוא, זו הייתה קרובה יותר להודאה חתומה שממתינה עד שיצליבו אותה עם שם.
קחו למשל את הסוחר שקרא לעצמו AlphaRaccoon. לפי התביעה, מדובר במהנדס גוגל שהשתמש במידע החסוי של החברה על רשימת החיפושים המובילים של השנה כדי לבנות פוזיציות על המונחים שיתברגו בראש. הוא גרף מעל מיליון דולר. משקיפים שעקבו אחר השוק כבר סימנו את החשבון כחשוד חודשים לפני שהחוקרים הגיעו, כי הפעולות היו נקיות מדי, מוקדמות מדי, מדויקות מדי. עד 2026 כבר הוגש נגדו כתב אישום, והכינוי נקלף וחשף מהנדס אמיתי עם כתובת אמיתית.
התבנית חוזרת על עצמה
הוא לא היה לבד, והאחרים לא היו חובבנים. חייל בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב, שסחר תחת השם Burdensome-Mix, הפקיד בחשבון חדש כשלושים וחמישה אלף דולר והפך אותם לכארבע מאות אלף בתוך שבוע בקושי, על בסיס תחזית לגבי מבצע צבאי בוונצואלה שכנראה הכיר בזכות הסיווג הביטחוני שלו ולא בזכות מחקר. הוא נעצר. בישראל, קצין בחיל האוויר ועמית שלו מואשמים בכך שגרפו כמאתיים ארבעים וארבעה אלף דולר על בסיס מסחר בתזמון של תקיפות, בדיוק סוג המידע שאמור להישאר בתוך חדר התדריכים.
לכל אחד מהם היה יתרון אמיתי, הדבר הנדיר ביותר בכל שוק: הם ידעו את התשובה עוד לפני שהשאלה הוכרעה. וכל אחד מהם נפל בגלל אותה תכונה בדיוק שאפשרה את הפוזיציה מלכתחילה. השוק שאפשר להם לפדות סוד למזומן גם תיעד את טביעות האצבע של הסוד במקום שאיש לא יכול לערוך.
המלכודת שטמונה בכלי
זה הפרדוקס השקט של שווקי תחזיות. הם כמעט מייצרים בעצמם את הפיתוי לסחור על מידע פנים, כי הם ממירים סוד ישירות לכסף בלי בוס, בלי מחלקת ציות, בלי תקופת חסימה. אבל הם עושים זאת על פנקס קבוע ופתוח, ומשמעות הדבר שאותה פעולה שמשלמת לכם היא גם זו שבונה את התיק נגדכם.
הבית לא צריך לתפוס אתכם בשעת מעשה. מספיק לו לשמור את הקבלות, והקבלות הן כל כולה של הטכנולוגיה הזאת. סוחרי המידע חשבו שהבלוקצ'יין הוא המקום שבו יחמקו מעונש. בסופו של דבר הוא התגלה כעד שלעולם לא ממצמץ.
