כשנשמע שריקת הסיום בהארכה, לארנק אחד בפולימרקט עדיין היה יותר ממיליון דולר על ארגנטינה. הכינוי היה gud.hl. על פני עשרים ושמונה קניות נפרדות הוא בנה פוזיציה על תואר האלופה, שילם יותר משלושים אלף דולר בעמלות בדרך, ובשלב מסוים ראה את הפוזיציה צפה ברווח לא ממומש של יותר מחמישה מיליון דולר. הוא לא סגר. ספרד ניצחה 1-0. כל הפיקדון - 1.23 מיליון דולר - התאפס עם השריקה.
זו הצורה של המונדיאל הזה בפולימרקט: לא סיפור נקי על "השוק צדק עם ספרד", אלא סיפור אנושי על מי שהחזיק יותר מדי, מי שדעך את הפייבוריט ברגע הלא נכון, ומי שיצא עם בית.
הרוב השקט שילם כמעט כלום - ועדיין הפסיד
כשאנליסט הבלוקצ'יין defioasis.eth משך את פנקס שוק האלופה אחרי הגמר, הכותרת לא הייתה האלופה. היא הייתה הקהל. יותר מ-194 אלף ארנקים ייחודיים סחרו בשוק אלופת הטורניר. בערך 130 אלף מהם - 66.7 אחוז, כשני שלישים - סיימו באדום. רוב ההפסדים האלה היו זעירים. כ-114 אלף כתובות הפסידו פחות ממאה דולר כל אחת, בממוצע סביב עשרה. שוק האלופה לבדו הדפיס 4.3 מיליארד דולר בנפח מסחר, יותר משוק הנשיאות האמריקאי של 2024 בפולימרקט. נפח הפלטפורמה ביוני הגיע ל-10.8 מיליארד. טורניר שנראה מבחוץ כמו אירוע המונים היה, בתוך הפנקס, קומץ לווייתנים וים של אנשים ששילמו דמי כניסה כדי להסתכל.
רק חמישה חשבונות עברו את מיליון הדולר ברווח על שוק האלופה. כל השאר היו רעש סביבם.
אלה שלא הצליחו לעצור
gud.hl לא היה לבד בהריסות. סוחר בכינוי coldsway הפסיד 11.6 מיליון דולר בתוך עשרה ימים של שלב הנוק-אאוט - חמש-עשרה פוזיציות, ארבע ששילמו, אחוז הצלחה מתחת לשלושים. ההחטאה הגדולה ביותר שלו הייתה פוזיציה של 4.9 מיליון דולר על כך שמרוקו לא תנצח ב-4 ביולי. ביוני, כינוי אחר, FlickRaw, שרף כ-4.2 מיליון בפחות מעשרים וארבע שעות: 2.7 מיליון על הולנד מול יפן, שנמחקו משיוויון בדקה ה-88, ואז 1.5 מיליון למחרת על בלגיה מול מצרים, שנמחקו משיוויון נוסף. שלישי, betoor619, שם כמעט מיליון דולר על ספרד מול כף ורדה כשההסתברות הגלומה עמדה סביב תשעים ושניים אחוז, ברדיפה אחרי כשמונים וחמישה אלף דולר רווח. המשחק נגמר 0-0. תשעים ושניים אחוז זה לא מאה.
גם הכסף המפורסם מצא דרך להפסיד על סעיף קטן. הראפר הקנדי דרייק שם 1.5 מיליון USDT על ארגנטינה שתנצח את הגמר בתוך תשעים הדקות. ארגנטינה הייתה צריכה לסיים את זה בזמן הרגיל. המשחק הלך להארכה. גם ניצחון ארגנטינאי לא היה מציל את הפוזיציה. מעריצים כבר קוראים לזה קללת דרייק. על פנקס ציבורי, גם לקללות יש קבלה.
אלה שדעכו את הפייבוריט
הכסף שנשאר הגיע מאנשים שהיו מוכנים לשבת בצד השני של "בטוח". ארנק בשם fishalive הפך כ-400 אלף דולר לכמעט 9 מיליון במשחק של ספרד מול כף ורדה, כשהחזיק חוזים של "ספרד לא תנצח" וספרד פלוס 2.5 לצד האפריקאי. בגמר עצמו, סוחר בכינוי yamal19 קנה כ-3.3 מיליון חוזי "כן" על ספרד בממוצע של 59.1 סנט - קצת פחות משני מיליון דולר הון - ויצא עם רווח נקי של כ-1.35 מיליון אחרי שער ההארכה. סוחר אחר, שעקב אחריו Lookonchain, עשה 9.24 מיליון ביום אחד כשקרא נכון ארבעה תוצאות, הגדולה שבהן פוזיציה של 7.03 מיליון על כך שאיראן לא תנצח את ניו זילנד. גם זה נגמר 2-2.
שימו לב לתבנית. המנצחים הגדולים ביותר ביום בודד בטורניר לא היו אלה ש"ידעו" שספרד תרים את הגביע. הם היו אלה שתימחרו את הפער בין פייבוריט כבד לבין תוצאה שהפייבוריט לא ממש הצליח לכפות - שיוויון, שער איזון מאוחר, לילה שנמשך. מחיר בפולימרקט הוא הערכה חיה של הסתברות, לא טיפ ולא הבטחה. הארנקים שקיבלו תשלום התייחסו אליו ככה. הארנקים שנמחקו התייחסו לתשעים ושניים אחוז כמו לדבר בטוח.
מה שהפנקס באמת לימד
מסירים את הסלבריטאים ואת הכינויים בני שבע הספרות, והמונדיאל השאיר תמונה פשוטה. קהל שיא הגיע. מספר זעיר מהם לקח כמעט את כל הכסף. רוב השאר הפסידו כסף קטן והלכו הביתה. השמות שיישארו הם לא ההסתברות הגלומה בבוקר הגמר - ספרד סביב 58, ארגנטינה סביב 42 - אלא gud.hl שמביט ברווח נייר של חמישה מיליון שהוא לא לקח, coldsway שמדמם אחד-עשר מיליון בעשרה ימים, fishalive שדועך פייבוריט של 92 סנט במכפיל שמשנה חיים, ודרייק שמגלה ש"לנצח בתוך תשעים דקות" הוא חוזה אחר מ"להרים את הגביע".
הטורניר נגמר. הארנקים עדיין על השרשרת. זה החלק בשוקי תחזיות שלעולם לא נרגע: כל פוזיציה, כל עמלה, כל סירוב לסגור, מודפסים במקום שכל אחד עדיין יכול לקרוא.
